החלטה בתיק בר"ע 44465-08-13

השופט אילן איטח

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו מיום 10.7.13 (השופטת עידית איצקוביץ ונציגת ציבור גב' ציפי ארליך; ב"ל
12632-05-12), במסגרתה נקבע כי תלונותיו של המשיב לגבי צפצופים באוזניים הן תלונות אמיתיות וכי מתקיימת בעניינו הדרישה שבסעיף 84א(ב)(3) ל חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - החוק). בנוסף נקבע כי יש למנות מומחה יועץ רפואי בנוגע לבחינת קיומו של טנטון תמידי והקשר הסיבתי שבינו לבין החשיפה לרעש בעבודה.

הרקע

2.         המשיב, יליד שנת 1951, מועסק במפעל תע"ש המייצר חוברות כריכייה החל מחודש 9/06 ועד היום. במסגרת עבודתו זו חשוף המשיב לרעש מזיק.

3.         בשנת 2008 פנה המשיב למבקש (להלן - המוסד) בדרישה להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה. המוסד הכיר בתביעת המשיב להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, אולם דחה את תביעתו בנוגע לטנטון. נוכח האמור הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי (ב"ל 1420/09), אשר בהמשך נמחקה לבקשתו.

4.         ביום 31.3.11 שב המשיב ופנה למוסד על מנת שיכיר בטנטון כבפגיעה בעבודה. המוסד דחה את תביעתו ביום 30.6.11, והמשיב פנה לבית הדין האזורי בהליך מושא בקשת רשות הערעור שלפני.

5.         בבית הדין האזורי התעוררה מחלוקת בכל הנוגע לשאלה האם תלונותיו של המשיב בנוגע לטנטון (6 פניות בין התאריכים 11.7.10 ועד 30.1.11, אחת לחודש לערך) עומדות בתנאי סעיף 83 א(ב)(3) לחוק, היינו פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון.

החלטת בית הדין האזורי

6.         לאחר הליך הוכחות בו נחקר המשיב בנוגע לתלונותיו האמורות, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי תלונות אלה הינן אמיתיות, ומתקיימת בעניינו של המשיב הדרישה שבסעיף 84א(ב)(3) לחוק. לפיכך נקבע כי יש למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת קיומו של טנטון תמידי והקשר הסיבתי שבינו לבין החשיפה לרעש בעבודה (להלן - ההחלטה).

            על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

נימוקי הבקשה

7.         לטענת המוסד שגה בית הדין בקביעתו כי תלונות המשיב לגבי צפצופים באוזניים הן תלונות אמיתיות; לצורך בדיקת התקיימות דרישות סעיף 84א(ב)(3) לחוק אין להביא בחשבון פניות לרופאים שנעשו לאחר מועד הגשת תביעתו הראשונה של המבקש למוסד; מועדי התלונות של המבקש, כמו גם העובדה כי הן נפסקו בשנת 2008 והחלו שוב באופן עקבי רק לאחר מחיקת תביעתו הראשונה של המשיב בשנת 2010, מלמדות על כך שהתלונות מגמתיות ולא אותנטיות, והן נועדו לצורך הצלחת תביעתו זו של המשיב.

הכרעה

8.         לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, זאת מבלי להידרש לתגובת המשיב. קביעותיו של בית הדין האזורי לפיהן תלונות המשיב הינן אמיתיות וכי יש למנות מומחה יועץ רפואי באשר לקיומו של טנטון תמידי והקשר הסיבתי עם החשיפה לרעש בעבודה, הינן קביעות עובדתיות. ככלל אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם . יתר על כן, אין צורך בשלב זה להידרש לעניין זה, שכן ממילא ניתן יהיה לדון בטענות המוסד במסגרת הערעור על פסק הדין לגופו, ככל שיהיה בו צורך.

9.         סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ד' תשרי תשע"ד (08 ספטמבר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.